ד"ר הילה שרון-דוד

על אובדן, גוף וחמלה ביום שבו הזמן נעצר Oct 7, 2026 יש תאריכים שבהם הזמן נעצר מלכת. בשבעה באוקטובר התעוררנו לבוקר פסטורלי בעין הוד. ואז עידו חזר ובישר שמשהו קורה. לא האמנתי. הייתי בהכחשה. לפעמים אני חושבת שאני נמצאת בהכחשה הזו עד היום. משם הבשורות הקשות רק המשיכו להגיע. איבדתי את החבר שלי, איתי זעפרני ז״ל, בנובה. עידו, בן הזוג שלי, איבד שלושה מבני דודיו: האחיות הודיה ותאיר ז״ל, ורועי עידן ז״ל, אבא של אביגיל, שיצא לצלם עבור ynet את מה שהתרחש. מאז ועד היום, המרקם המשפחתי שלנו השתנה. הייתי אז אמא...

יש קצת בלבול סביב המילה Wellness בארגונים. מביאים שיעור יוגה פעם בשבוע. פילאטיס. הרצאה על תזונה. ארוחת בוקר בריאה. אולי בקבוקי מים יפים במשרד או יום Wellness מפנק פעם בכמה חודשים. וכל הדברים האלה יכולים להיות נהדרים. באמת. אבל הם עדיין לא הופכים ארגון לארגון שתומך ב-Wellness. בתור פסיכולוגית וחוקרת בתחום הבריאות ושיפור ביצועים, אני אוהבת לחשוב על זה דרך עולם הספורט. דמיינו לרגע ספורטאית מהטובות בעולם. אנחנו רוצים שהיא תגיע לביצועי שיא, ולכן פעם בשבוע אנחנו מביאים לה שיעור פילאטיס, מדי פעם...

איך הגענו למצב שבו הדבר הטבעי ביותר לנו, השהייה בתוך גוף חי, הפך למשימה מאתגרת כל כך? התשובה אינה טמונה רק בטכנולוגיה שבכיסנו, אלא בזיכרון התאי שלנו. כדי להבין למה אנחנו מרגישים כל כך רע כשאנחנו סטטיים, עלינו להבין קודם כל את האבולוציה של גוף האדם. כשאני אומרת 'נולדנו לזוז', זו אינה רק מטאפורה מעצימה. זוהי עובדה ביולוגית מוצקה. הגוף שאנו נושאים איתנו בעולם המערבי לכל פגישה, הגוף שיושב על הכיסא מול המסך, הוא תוצר של מיליוני שנות אבולוציה שבהן התנועה לא הייתה 'תוספת' לחיים, היא הייתה התנאי...